הורות בגובה העיניים - גישות ושיטות עבודה
1. גישת אדלר
אלפרד אדלר פיתח את תיאורית " הפסיכולוגיה האינדיבידואלית", הפסיכולוגיה של האדם השלם, ההוליסטי, שהיא גישה של פסיכולוגית חיובית, הומניסטית, קוגניטיבית וחברתית. אדלר האמין שלאדם יש חופש בחירה, ומתוך כך הוא אחראי על האופן בו הוא מעצב את עצמו ואת מערכות היחסים בחייו – האדם הוא היוצר והבמאי של חייו.
על פי אדלר, ערכים כמו שוויון ערך, כבוד הדדי, אמונה בעצמי ובזולת, תרומה ומועילות, עידוד, התמקדות בחיובי ובשיתוף פעולה, הינם העקרונות שהגשמתן ויישומן מאפשרים בטווח הארוך להרגיש שביעות רצון בשלושת מעגלי החיים העיקריים: עבודה, משפחה וחברה .
בנוסף לכך תפיסתו גורסת כי מקורם של תפקוד לקוי והתנהגות מפריעה הוא במערכת היחסים של הילד עם בני משפחתו בשנות חייו הראשונות, וכי הורים מחנכים ומורים הם המסייעים לעיצוב אישיותו של הילד. אדלר הקים מרכזי ייעוץ עם צוותים שהוכשרו לעבוד עם הורים , עם מורים ועם מחנכים . מכון אדלר בישראל פועל עד היום במתכונת זו על פי תפיסתו.
2. תקשורת לא אלימה NVC - תקשורת מקרבת
הגישה פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג שהיה פסיכותרפיסט, ומטרתה ללמד ניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים - בין אישיות, תוך אישיות, ובין קבוצות ומדינות - וזאת על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים.
תקשורת מקרבת – הינה מודל יישומי ליצירת קירבה , הבנה ושיתוף פעולה באמצעות דיאלוג. הגישה משמשת לפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים, ומאפשרת שינוי לטובה במערכות יחסים והעמקת החיבור, האמון, והיעילות במילוי הצרכים של כל הצדדים.
העקרון של הגישה גורס כי תקשורת טובה היא תוצאה של ידע נרכש, שליטה במיומנויות וכלים שאפשר ללמוד אותם, והיא כוללת מודל מסביר באופן ברור ומסודר למה נוצרים תסכולים, אי הבנות, כעסים וריחוק, ומלמד איך לנהל תקשורת שיש בה הבנה, שיש בה מקום לשני הצדדים, התחשבות , אכפתיות והכלה הדדית. הוא מלמד לנהל דיאלוג שיוצר קירבה וחיבור, מגדיל את ההבנה ומעורר לרצון לשתף פעולה.
3. הפסיכולוגיה החיובית
הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בדרכים לשיפור איכות החיים והתפקוד האישי האופטימלי, על מנת להביא לשינוי אישי וחברתי. היא מבוססת על האמונה שאנשים מטבעם שואפים לחיות חיים בעלי משמעות והגשמה עצמית, לטפח את הטוב ביותר שבתוך עצמם .
שורשי הפסיכולוגיה החיובית נטועים בפסיכולוגיה ההומניסטית, שפותחה על ידי מאסלו ורוג'רס בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. הפסיכולוגיה החיובית התפתחה באופן משמעותי בעשור האחרון, תוך שימת דגש על תפקוד אנושי אופטימלי. נקודת מפנה חשובה התרחשה בשנת 1998, כאשר ראש איגוד הפסיכולוגים האמריקאי באותה עת, ד"ר מרטין סליגמן, הודיע על ייסוד הפסיכולוגיה החיובית כתחום חדש של מחקר בפסיכולוגיה.
הפסיכולוגיה החיובית מנסה למצוא ולטפח את החוזקות והיכולות, התכונות החיוביות, העוצמות הפנימיות ואת הכישרונות של בני האדם, במטרה לאפשר לנו לחיות חיים מספקים יותר, בריאים יותר ואפקטיביים יותר. הגישה נותנת כלים לפיתוח חוסן נפשי, הגברת האושר והסיפוק והדגשת התחושה של משמעות בחיי היומיום, יחד עם חינוך לאיכות חיים.
4. שיטת "המסע מתמיכה לסינגור"
השיטה פותחה ע"י דר' מלי דנינו, מנכלית אגודת ניצן. צוות המורות, המטפלות והיועצות שעובדות במהלך השנים באגודת ניצן צברו ניסיון רב בעבודה עם ילדים בעלי לקויות למידה ו/ או הפרעת קשב וריכוז, ודר' מלי דנינו פיתחה מודל שבו נמצא , כי הצלחתו של ילד עם לקויי למידה והפרעות קשב וריכוז תלויה רבות בתמיכת הוריו ומשפחתו.
המודל נתמך על ידי מחקר אקדמי מטעמה של אוניברסיטת תל אביב, שערכה מעקב על התהליכים ועל השינויים של הילדים במהלך למידתם בניצן, כאשר במקביל ההורים מקבלים תמיכה רגשית והדרכה מעשית.
ההורות לילדים לקויי למידה מחייבת את ההורה לא פעם להציג את לקויותיו של הילד בפני גורמים שונים, להגן על זכויותיו ולעזור לו בהתמודדות היומיומית עם אתגרים לימודיים וחברתיים. לשם כך זקוקים ההורים לתמיכה רגשית, לידע על לקויות הלמידה, למידע שימושי ולאימון מעשי להתמודדות אפקטיבית בבית ועם הממסד .
למטרה זו הכשירה אגודת ניצן אנשי מקצוע המתמחים בעבודה עם הורים בשיטת "המסע מתמיכה לסינגור" – על מנת ללמד כיצד לרתום את ההורים לטובת ילדם כאשר מטרת העל הינה הצלחת הילדים במימוש הפוטנציאל שלהם בביה"ס בחברה ובחייהם הבוגרים. הסדנאות או הליווי הפרטני נותנות מענה להורים אלה, כשההורים מעידים על תרומת הסדנה בשיחות המשוב וכן על פי ממצאי מחקר הערכה שליווה מספר סדנאות.
